תמונה אחת שווה אלף פרסים - A picture is worth a thousand prizes

English below

רועי הורוביץ, חבר וקולגה, הצטרף אלי לפרמיירה הבינלאומית ה-21 של "מקווה" בבודפשט.אני טסתי חזרה מיד אחרי הפרמיירה (נושא לפוסט אחר), כי כמובן גיליתי שסגרתי שני לו"זים מקבילים בארצות שונות, ורועי נשאר עוד כמה ימים...

הוא שלח לי תמונה מבית הקפה של התיאטרון היהודי ("מקווה" מוצגת במקום אחר), תמונה משנת חיים..

מסתבר שנכנסתי לתפריט הקפה, בו קראו  למשקאות על שם כותבים יהודים מפורסמים... אני שם, מבעבעת בקנקן קפה ביחד עם קפקא פינטר, בישביס-זינגר ועוד ענקי ספרות יהודים. 

"קורטדו (הדר גלרון)."

בטוח יש אנשים שקוראים את התפריט ושואלים "מי זאת הדר גלרון?" וגם אני שואלת, "מה זה לעזאזל קורטדו?"

זה מחמיא או מדאיג שהמהות שלי הוא משקה חלב ספרדי שנשמע כמו סערה בכוס קפה? אחרי שההפקה הראשונה של "מקווה" רצה עשור שלם בתיאטרון הכי גדול בהונגריה, חשבתי שהמקום שלי בהיסטוריה מובטח.

מסתבר שהוא... קצפתי משהו.

מצד שני, אני בהחלט מבינה שזו נקודת שיא בקריירה: להיות באותו קנקן בין האספרסו של קפקא לדופלה של פינטר, את יודעת שזה או שאת 'עשית את זה!' או שאיבדת לגמרי פרופורציה.

אני שוקלת פרישה. ברצינות. כלומר, עגנון זכה בנובל ולא זכה למשקה קפה על שמו, נכון?

*ואם יש כאן בין הקוראים איזו קוראת בקפה שגם קוראת בקורטדו אשמח שתסביר לי מה זה אומר על העתיד שלי. וגם על העתיד של המדינה שלי אם אפשר ומתי לעזאזל נגמרת המלחמה הזאת??

( אם צריך לנסוע לבודפשט ולהזמין את הטורנדו אה, קורטדו כדי לקבל תשובות... אני מוכנה! )

My colleague and friend Prof. Roy Horovitz joined me in Budapest for the 21st international premiere of "Mikveh."

I flew back home right after the premiere,  cos I realized too late that I'd scheduled 2 days in different continents. Roy stayed on a couple of days and sent me this photo from the cafe at the Jewish theater; a life changing photo... ! 

Apparently - I've officially made it onto the coffee menu that's dedicated to Great Jewish writers. There I am, brewing in the same pot as Kafka, Pinter and Bashevis Singer like some caffeinated literary legend: "Cortado (Hadar Galron)."

But while some people are asking "Who's Hadar Galron?" I'm sitting here asking "What the hell is a Cortado?"

Should I be flattered or concerned that I'm apparently the essence of a Spanish milk drink that sounds like a tornado in a coffee cup? After "Mikveh's" decade-long first Hungarian production and "Whistle" visiting twice, I thought my legacy was secure. 

Turns out it's... foamy. 

But I do realize this is a career Peak! I mean  when you're literally listed between Kafka's Espresso and Arthur Millers' Americano, you know you've either made it or totally lost perspective.

Right now I'm considering retirement. I mean, Agnon won a Nobel Prize and didn't get his own coffee drink, did he!? 

So where do I go from here? I need to understand my caffeinated essence before my next identity crisis... So if you know any fortune tellers who reads in coffee cups, (including Cortados),  please enlighten me as to what lies ahead... And when this bloody war's gonna end ?  

#Budapest #JewishTheatre #LiteraryAchievements #CaffeineAndExistentialCrisis