חזרה לשגרה

חזרה לשגרה

כשיוצאת הודעה

"חזרה לשגרה"

על איזו שגרה בדיוק מדברים?

השגרה בה כל יום

ילדינו מתים

במלחמה שהתחילה

מ'אין ברירה'

אך מזמן כבר

שכחה

על מי ועל מה

כך שהיום אפשר כבר לקרוא לה "שגרה"

או שמא השגרה בה

אזרחים תמימים

נחטפו ממיטותיהם

למנהרות טרור

כבולים מעונים

ונטושים עמוק באיזה בור

ומי שמעז להלחם לשחרורם

נחשב לבוגד,

ממש אויב העם

גם זאת כבר שגרה...

או אולי השגרה

בה הילדים הקטנים

לומדים לסירוגין

בין אזעקות וטילים ?

זה כבר הפך לחלק

מתוכנית הלימודים

וכדאי להיזהר

כי אפשר להתמכר

כמאמר המשורר

מאיר אריאל

"מי שנדפק פעם אחת

כבר לא יכול להיגמל" ..

או שמא מדובר בשגרה מדומיינת ?

אירופאית כזאת

סטייל 'חיים בסרט' ...

שגרה עם סדר יום

בה אנשים כל בוקר

עם צלצול השעון ...

קמים !

ובלילה - י.ש.נ.י.ם

ובין זה לבין זה

עובדים

או לומדים

או נופשים בהרים...

וההתראות לסלולארי

הם על סיילים בשכונה

ו "למה אין לי לייקים בפוסט ? "

היא החרדה הכי גדולה !

כי שגרה כזאת לא ביקרה

אצלנו שנים....

וגם אם נדמה שכן

זה רק כי אנחנו מזייפים

כן! למדנו לזייף

להיאנח כאילו ' מה-זה כיף'

ולמה ?

כי זה הרבה יותר פשוט

מלהרים את העיניים

ולהביט ב'מציאות'

הכאוטית

ובינתיים...

אלה שהוציאו את הפקודה

שציוו על המשק

"לחזור לשגרה!"

בונים עלינו שנזייף

הם יודעים שהעם כבר

כל כך עייף

שאלה תנאים אולטימטיביים

כדי לאלף

עם שלם, או רובו ,

לזייף ת'כיף

וזו הסכנה

שנתחיל להאמין

שיש לנו שגרה

שאליה אפשר לחזור

כשבעצם יש כאן

חור שחור

וכדי לצאת ממנו צריך

מציל מיומן

שיודע לבנות אמון

ומבין שזה ייקח הרבה זמן

ונשימה עמוקה

ביחד

לא הפרד ומשול

כי השכול כבר זרוע כאן

ממש כמו החול

ונצטרך להסכים שקרה כאן אסון

שיישאר לעד

'כפסע מנצחון'

ונחבק את משפחות החטופים

עד שיחזור החטוף האחרון

כי איבדנו יותר מדי

אולי די ?